הילד שלך אוכל מבקבוק? כך תמנעי כאבי בטן!

לפני כמה ימים שאלתי שאלה בקבוצת אימהות- "למי מיועדת האכלה תומכת הנקה?"

במבט ראשוני השאלה מייתרת את עצמה, הרי התשובה בגוף השאלה, "תומכת הנקה". כלומר האכלה מסוג זה היא לאימהות/תינוקות יונקים בלבד.

אם זה היה כל כך ברור מאליו שלא הייתי מעלה את השאלה. האכלה תומכת הנקה עונה על שני צרכים:

האחד – היא אמורה למנוע או לפחות להוריד את הסיכוי שהתינוק יאכל מהבקבוק ולא ירצה לחזור לינוק מן השד.

השני – למנוע מצב של האכלת יתר אשר יכולה לגרום לדיספפסייה ולמחלות מעיים.

בכדי להבין את התשובה לשאלה נבין לעומק מהי צורת האכלה הזו.

1. יש להחזיק אתה הילד בעת האכילה באופן הכי זקוף/אנכי שניתן. לא בצורת עירסול או שכיבה.
2. הבקבוק צריך להיות מקביל לריצפה (מאוזן) כך שהפטמה תהיה חצי מלאה וחצי ריקה. באופן זה נמנע מהנוזל בבקבוק לטפטף ישורת לתוך הפה.
3. נשתמש בפטמה בעלת הזרימה האיטית ביותר.
4. יש לעשות מספר הפסקות יזומות של האכילה מהבקבוק. אצל תינוקות קטנים, מומלץ להציע הפסקות לנשימה, כאשר פיטמת הבקבוק מונחת בשסע שבין הפה והאף, כך שהתינוק יכול לאותת על רצונו להמשיך לאכול על ידי פתיחת הפה לרווחה ותפיסת הבקבוק.

ארבעת הכללים הללו גורמים לתינוק לחקות את צורת היניקה מן השד.
ועכשיו כשאנחנו מבינות מה הסיבה והחשיבות להאכלה בצורה זו, האם יש צורך לבצע אותה רק עם תינוקות יונקים?

התשובה היא לא.

כל תינוק יונק או אוכל תמ"ל (גם אם מעולם לא ינק) צריך לאכול מבקבוק באופן של האכלה תומכת הנקה או בשמה השני האכלה קצובה. זו הדרך הנכונה והכי טבעית להאכיל תינוק מבקבוק. לצורת אכילה זו יש מספר יתרונות:

1. למנוע אכילת יתר

2. למנוע כאבי בטן כאשר תינוקות אוכלים כמות גדולה מידי של אוכל בזמן קצר מידי.

3. לתת לגוף להבין וללמוד את מנגנוני רעב ושובע באופן טבעי. כאשר תינוק יונק מהשד, משך ההנקה וקצב שחרור החלב מותאם לפיתוח מנגנון שובע עצמי. מכיוון שזה לא המקרה בהאכלה מבקבוק, ההאכלה צריכה להיות איטית ולקחת יותר מעשרים דקות (משך הזמן שבו מתחילים לחוש שובע). לא כדאי לנסות לקצר את זמן הארוחה, משום שהדבר יפגע במנגנון השובע הטבעי ויכול לגרום לאי נוחות לתינוק בשל אכילת יתר או בשפה מוכרת- גזים וכאבי בטן.

4. למנוע מצב שבו התינוק לא מעוניין לינוק מן השד

בעקבות אכילה "קלה" מבקבוק.

אכילה מהנה, לבריאות ♥