איך למנוע חרדה אצל ילדים כשיש אזעקות?

בעקבות המצב הביטחוני אני מצרפת לכם כמה טיפים וכלים שיוכלו לעזור לכם להתמודד עם הסיטואציה המתוחה והמבהילה ולמנוע חרדה אצל הילדים בצורה המקרבת והמרגיעה ביותר.

בהלה שיוצרת פחד היא חיובית מכיוון שהיא שומרת עלינו וגורמם לנו לפעול כשצריך.

עשו– תנו מקום לבהלה ולפחד, אפשרו אותו.
"אני רואה שממש נבהלת מהאזעקה זה באמת היה מאוד רועש"
כדאי גם לתת ביטוי פיזיולוגי דרך משחק ופריקת תסכול למשל:
דרך ציור
קפיצה על טרמפולינה
לשחק תופסת
לשיר שיר מרגיע יחד או שיר צעקני ולצעוק יחד?
נוסף תמיד אפשר לשאול את הילד מה יעזור לו להירגע.

אל תעשו– אל תתכחשו לפחד, אל תנסו להעביר נושא, להתעלם או להתווכח עם הרגש "זה לא מפחיד אנחנו בממ"ד", "האזעקה לא מבהילה היא מגינה עלינו"..

תקשורת, תקשורת, תקשורת, שיח זה אחד הכלים החשובים למניעת חרדה אצל ילדים!

כשמדברים על הדברים הילד חש ביטחון הוא לא צריך למצוא תשובות ולעשות הקשרים שלרוב יגרמו לו לבהלה גדולה יותר.

עשו– בנוסף לביטוי הרגש שעולה אצל הילד אפשרו גם שיחה על מה הולך להיות. תסרטו (ממש כמו תסריט של סרט) מה יקרה "מתוק שלי עכשיו אנחנו נסדר את החדר המוגן שלנו. לחדר הזה אנחנו ניכנס כשאנחנו נשמע את האזעקה (תדמו את הצליל שלה בצורה נעימה)נישאר שם עד שהאזעקה תיגמר ובזמן הזה נוכל לצייר, לשחק, להתחבק.." וכו'..

אל תעשו– אל תיצרו שיח ביקורתי ושופט

שמרו על הובלה וסמכות, כלומר תנו לילדים את הסיבות לסמוך עליכם ולהרגיש בטוחים בנוכחותכם בפרט בעת הזו.

עשו תכינו להם דברים שהם אוהבים: אוכל, יצירה, פעילויות, סרטים (לא אלימים), דברו איתם, שתפו אותם בתחושות ממקום ששל ביטחון ותענו על הצרכים הרגשיים והפיזיולוגים עוד לפני שהם מבקשים.
"קחי מתוקה שלי הכנתי לך בדיוק את מה שאת אוהבת"..
נסו לשמור על קור רוח, סבלנות, רוטציה ועזרה כדי שיהיה לכם אנרגיה לתפקד כמו שצריך.

אל תעשו– תשתדלו לא לצפות בחדשות לידם, הם בסביבה והם שומעים את המתרחש אבל הם לא מבינים בפרופורציות של אדם מבוגר וזה עלול להבהיל אותם מאוד. להריץ תרחישים כאלו ואחרים מעל ראשם.

שמרו על ההיקשרות ותנו לילדים לחוש אהובים, מוזמנים ורצויים.

עשו
מגיל לידה: הרבה מגע וחום, תנו להם להריח אתכם גם אם הם במיטה אחרת וזאת ע"י חולצה שלבשתם.
כדאי ורצוי דווקא במצבים כאלו לישון יחד עם הילדים (גם בגילאים גדולים יותר).
מגיל שנה: ילדים מחקים אותנו אתם יכולים לנצל זאת ולתת להם ביטחון ע"י חפץ שלכם שאיתו הם יכולים לשחק כמו שרשרת/תיק וכו'..

מגיל שנתיים: יש לילדים צורך להרגיש שייכים ושיש נאמנו במערכת היחסים ביניכם. אתם יכולים להרגיע אותם בכך שתגידו להם שאתם שומרים עליהם, דואגים להם ושזה התפקיד שלכם בתור ההורים.

מגיל שלוש: הם צריכים להרגיש בעלי משמעות, אפשר לעשות זאת ע"י נתינת תפקיד כלשהו למשל הוא ידאג לקחת משחקים למרחב המוגן, כך הוא ירגיש שרואים אותו ואת העשייה שלו, שהוא חשוב. אפשר גם לתת להם לעזור לנו בהכנת אוכל וכו'..

מגיל ארבע: הם צריכים להרגיש אהובים במובן הרגשי אז אפשר לשלוח מידי פעם לב עם הידיים, לתת ליטוף, נשיקה/חיבוק סתם כך תוך כדי משחק ובלי סיבה ובעיקר השתדלו להסתכל עליהם במבט מזמין אותם להתקיים בנוכחותכם.

אל תעשו– אל תרחיקו ונסו לצמצם כל הניתן פרידות לא הכרחיות.

בתוך אי השגרה הזו נסו לשמור על עוגנים כמו מקלחת, טקס שינה וזמני אוכל. ילדים זקוקים לוודאות והעוגנים עוזרים להם בכך.

אם הילד שואל שאלו ענו לפי הגיל, אל תתנו הרבה אינפורמציה תענו רק על השאלה באופן עובדתי ללא הרחבה.
"אמא למה יש את הרעש הזה?" "הצליל הזה אומר לנו שאנחנו צריכים לגשת לחדר מוגן ונוכל לצאת ממנו לאחר שהצליל ייגמר".

מוזמנים לשאול, להתייעץ ולשתף בתחושות בפחדים ובתהיות. לחצו כאן

באיחול ותקווה למצב רגוע, שקט ונעים.