אמא את מי את אוהבת יותר?

שבוע שעבר שאלתי מה אתם חושבים על שוויון בין אחים והתשובות היו מגוונות, חלקכם חשבתם שיש לנהוג בשוויון וחלקכם טענתם שלא – כל אחד לפי צרכיו בעיקר בפן הגשמי.

אז עכשיו אני אשאל שאלה קשה יותר, כשהבת שלי באה ושואלת אותי – אמא את מי את אוהבת יותר, או – נכון את אוהבת אותי יותר ? מה אני אמורה לענות לה?….

שוויון הוא לא בהכרח לתת באופן כמותי שווה- שתי חתיכות לילד אחד ושתי חתיכות לילד אחר.
גם בפן הרגשי, ילד לא רוצה להרגיש שאוהבים אותו כמו מישהו אחר, אלא הוא רוצה לדעת שהוא משהו מיוחד, שהוא הכי אהוב בעולם, והתשובה, "אני אוהבת את שניכם מאוד" מתסכלת וגם יוצרת יריבות בין האחים (מה אעשה כדי שאמא תאהב אותי יותר..) וזה משפיע על כל מערכת יחסים.

שוויון הוא מקור לצרות, בפרט בין אחים. הרי אני אף פעם לא אוכל לתת באופן שווה רגש, אוכל וכו'..
לא על כל נשיקה אני אקרא לכל האחים לעמוד בתור לנשיקה ולא על כל בגד שאחד צריך אקנה גם לשאר, אם אינם זקוקים להם.

מה שאני רוצה להגיד הוא שכל אחד צריך לקבל בהתאם לצרכיו. האחד צריך ליטוף והשני נשיקה, האחד צריך הקשבה והשני דווקא יצירה.
ברור שבלב של אמא (וגם של אבא כמובן?) יש אהבה לכולם. אבל היא לא שווה.
"שוהם….. את השוהם הכי מיוחדת שלי ובאף מקום אני אף פעם לא אמצא עוד שוהם מיוחדת כמוך, אני אוהבת אותך כל כך. ולשם היא הלשם הכי מיוחדת שלי אין עוד כמוה בשום מקום ואני אוהבת אותה כל כך ❤". אף אחד לא יכול לתפוס את מקומכן אף פעם.

אין אהבה שווה. אפילו את הוריי איני אוהבת באופן שווה, אני אוהבת כל אחד מהם באופן מיוחד ומותאם למערכת היחסים שלי איתו, האם זה אומר שאני אוהבת אחד יותר מהשנייה? ממש לא.
וגם אם הלכנו לסופר ואחד רצה ארטיק, השני יכול לקבל חטיף.. או משהו אחר שאני מסכימה לו. כשלא נשאף מראש לשוויון הילדים יבינו שאין תחרות ויריבות בניהם. כשאפשר ונכון שניהם יקבלו אותו דבר וכשלא אז לא(תמיד יש מקום להסבר ושיקוף למה כן ולמה לא?)

ניקח כמה דוגמאות להבנה-

אמא נתת לו יותר חביתה ממה שלי נתת.
מתוק לי אתה רעב? אז תסיים את מה שיש לך בצלחת ובשמחה אמזוג לך עוד.

אמא אני רוצה שתקשיבי לי עכשיו, אני רוצה לדבר אתך, כבר הקשבת לו הרבה.
אני מבינה שאתה רוצה שאקשיב לך ואני ממש אשמח לעשות זאת ברגע שאסיים לעזור לאחיך להתכונן למבחן שלו שמאוד חשוב לו. אתה רוצה לשבת אתנו ולהקשיב בינתיים?

היחס הייחודי לכל אחד ובהתאם לצרכיו נותן לילד ביטחון וודאות שאמא ואבא תמיד יהיו שם עבורו כשיצטרך, בלי רגשי נחיתות ומרדף בלתי פוסק אחר המקום הראשון של אמא או של אבא.