יצירתיות או מקובעות

מי מאיתנו לא רוצה שהילד שלו יהיה יצירתי, יחשוב מחוץ לקופסא, יידע לפתור קונפליקטים, יהיה עצמאי ויגשים את עצמו.??

היום הכנתי לשוהם בצק ואחרי שהיא מיצתה את הלישה הקונבנציונאלית עם הידיים היא עברה ללישה רגלית? כן כן היא פשוט נעמדה על הבצק ונתנה לו לבצבץ בין בהונותיה.

ואני כיאה לילדה בת לדור מיישר ומיושר עמד לי על קצה הלשון "שוהם לא דורכים על הבצק.."
המזל הוא שיצא לי רק "את עומדת על הבצק" עם מבט מופתע..

והיא חייכה אליי באושר גדול עם מבט שאומר כן, כן אמא?

ואז זה היכה בי.
איך אנחנו רוצים לגדל ילד יצירתי בעל חשיבה עצמאית שונה ומיוחדת אם אנחנו דואגים ליישר אותם כמעט בכל הזדמנות.

"הטוש לצביעה הוא לא חרב"
"את הבצק לשים עם הידיים"
"מכנסיים לובשים על הרגליים לא על הראש"

אז לפני שנמשיך, בואו נחדד כי אני כבר רואה אתכם זזים בחוסר נוחות☺

יש מצבים שבהם אנחנו מלמדים אותם וזה לגיטימי, למשל את נעל שמאל נועלים בשמאל וכו'…

יחד עם זאת יש לא מעט מצבים שבהם אפשר ורצוי לתת להם לחקור, להתהוות, ליצור, ללמוד, לנסות לטעות ושוב לנסות, זה הרי ידוע שעם הטוש צובעים אבל אם הוא עף עם הדמיון למשחק חרבות עם הטושים, אפשרו את זה, גם אם זו לא המטרה העיקרית של אותו משחק/כלי..

לדמיון והניסוי בגיל הרך יש תפקיד חשוב מאוד במשחק וגם במהלך היום, כך הילד מוצא תוך כדי המשחק את הנושאים שמעניינים אותו ומושכים אותו.

אז אפשרו להם להפעיל את הדמיון ולא למהר ליישר אותם להתנהגות "מקובלת" ?