לא ככה משחקים

רובנו ממהרים להגיב ב- "אוי למה זרקת אותה? זה בטח כואב לה".. כשהילד זורק את הבובה על הרצפה תוך כדי משחק.

אז הנה טיפ ממני – לא כדאי לעשות את זה.

אני כותבת לא מעט על חשיבות המשחק החופשי והפעם חשוב לי להדגיש נקודה נוספת.
המשחק עבור הילדים הוא שדה אימונים, מעבדת ניסויים ובועה נעימה שמנותקת מביקורת ושיפוטיות.
במשחק אני יכול להרביץ ולצעוק בלי באמת לפגוע בצד השני, בלי להרגיש לא בסדר ובלי לקבל על זה הסברים ועונשים.

במשחק ילדים יכולים להביע שלל רגשות והתנהגויות במרחב שהוא נטול מחינוך, ציפייה, ונורמות-
"זה כואב לבובה"
"לא מתנהגים ככה"
"זה לא יפה מה שאתה עושה"
"זה ממש פוגע בו".. ועוד..

להבדיל מאתנו המבוגרים שבוחרים איך לרוקן את התסכול שלנו בשלל צורות, כמו התבודדות בים, התנתקות וצפייה בסרט או ספורט, הילדים שלנו לא באמת יכולים ויודעים לעשות זאת בשלב ההתפתחותי הזה. הם זקוקים למרחב מוגן ולגיטימי בכדי לשחרר והמרחב הזו הוא המשחק.

המשחק הוא כייפי אבל לא רק.
יש לו גם חשיבות גדולה בקשר לריפוי, הוצאת תסכולים ושחרור.
לכן, יש היום המון מחקרים ושיטות טיפול שמבוססות על משחק.

אז לפני שאתם ממהרים לנצל עוד הזדמנות כדי לחנך את הילד להתנהגות נאותה חשבו טוב..
עדיף וכדאי שהתסכול ושאר הרגשות ייצאו במשחק ולא על אחים, חברים או חיות המחמד.

המשחק הוא צורת פריקה לגיטימית ונכונה.
אין צורך להילחץ ממשחק שבו הילדים מכים או צועקים על הבובה.?

כמובן שיש מקרים שבהם אנחנו רואים התנהגויות שמצריכות בירור ובדיקה.
במידה ואתם מבחינים שהילד משחק ומשתמש הרבה בצעקות ובאגרסיביות אתם מוזמנים להתייעץ איתי ונבחן יחד אם יש צורך בהתערבות.