נפלת לא נורא קומי

בכל גינה או פארק, כשילד נופל ומקבל מכה, הצליל הראשון שנשמע ברקע הוא "לא נורא לא קרה כלום, הכל בסדר"

האומנם?

השבוע חזרתי מהרצאה והרגשתי מרוקנת, היה לי יום קשה, גם עם הבת שלי וגם באופן כללי. ההרצאה הייתה מעולה ואיכשהו יצאתי בתחושה שאני פשוט מותשת. הגעתי הביתה התיישבתי על הספה ודמעות זלגו מעיניי.. בעלי הציע לי כוס מים ונתן לי להירגע.❤

בזמן הזה חשבתי לעצמי איך הייתי מרגישה אם הוא היה אומר לי "מה את בוכה, הכל בסדר לא קרה כלום".. בטוחה שזה היה מרסק אותי ומה שבטוח לא נעים ולא מרגיע. גם אם בעלי היה אומר לי באותה סיטואציה "וואי תראי מה יש בטלויזיה" או "איזה בלון יפה יש שם", לא הייתי מרגישה שהוא קשוב ומעוניין לעזור לי. להיפך, הייתי מרגישה תחושת אטימות, ריחוק וחוסר הבנה, שרוב הסיכויים היו מעצבנים אותי יותר.

כמו שלא היינו רוצים שיזלזלו בדמעות והרגשות שלנו, ככה גם האנשים הקטנים שיש לנו בבית רוצים התייחסות, אהבה, הבנה ועזרה.

אז נכון, הרבה פעמים נראה שהם לא קיבלו מכה, לפעמים זו בהלה, בחלק מהמקרים נראה שזה סתם "פינוק" או רצון לתשומת לב (וזה לא פסול, אלא טבעי). אבל בשורה התחתונה, קצת קשה להתווכח עם רגשות. באותו הרגע הילד זקוק לנו, הוא רוצה נחמה ולא פינוק, הוא רוצה יחס ולא נפנוף של "הכל בסדר".
לרוב אנחנו יוצאים בהצהרה שלא קרה כלום כדי להרגיע ולנחם, אך זו אינה הדרך כי לילד כן קרה משהו. בין אם מכה קטנה ובין אם עלה בו רגש של בהלה. ברגע שעלה רגש ואנחנו מנסים להסיט את תשומת הלב, גם אם המטרה היא טובה, התוצאה עלולה להיות הדחקה וזה כבר לא רצוי.

וממי הוא יקבל את זה אם לא מאיתנו?!?
תופתעו או לא, אבל זה חלק חשוב מהיסודות לסמכות הורית טובה ואיכותית!

כל פעם שאתם רוצים להגיד לא נורא זה לא כאב… תחשבו איך הייתם מרגישים… ותיזכרו שחיבוק, נחמה ומילה טובה הם בחינם אבל לילדים זה יקר מפז ✨✨

כך נגדל פה דור רגיש, אוהב ומתחשב ❤